יום שני, 29 באוגוסט 2016

ויסות הסוכר בדם, הורמונים אינסולין גלוקגון

ראיון קצר עם ד"ר קובי עזרא על ויסות הסוכר בדם, הורמונים אינסולין וגלוקגון. http://diet2all.net/

וויסות הגלוקוז בדם הפקת האנרגיה ברוב תאי הגוף נעשית ע"י פירוק מולקולות גלוקז (סוכר).






קליטת הגלוקוז ע"י התאים נעשית באמצעות השפעה הורמנלית.

רוב הגלוקוז אשר נקלט ממערכת העיכול נאגר בכבד ובשרירים בתור גליקוגן (שהוא פחמימה מורכבת).



באנשים בריאים ריכוז הגלוקוז בממוצע בדם כ-100 מ"ג ב-100 סמ"ק דם.

כשעתיים לאחר האכילה הוא 140 עד 150. ולאחר צום הלילה כ- 70 עד 90.



וויסות רמת הגלוקוז בדם נעשה באמצעות שני הורמונים עיקריים: אינסולין וגלוקגון, המופרשים מהלבלב.

האינסולין מופרש מתאי β באיי לנגרהנס שבלבלב. תאי המטרה של האינסולין הם רוב תאי הגוף, פרט שלאלו שקולטים ישירות את הגלוקוז.



ללא פעולת האינסולין מצטבר הגלוקוז בדם. כאשר ריכוז הגלוקוז בדם עולה מערך מסויים מופרשים עודפי הגלוקוז בשתן. וזהו אחד הסימני הסוכרת.



גלוקגון המופרש מתאי α שבאיי לנגרהנס בלבלב, פעולתו אנטגוניסטית מפעולת האינסולין.

הגירוי העקרי להפרשת הגלוקגון הוא ריכוז נמוך של סוכר בדם. תאי המטרה של הגלוקגון הם בין היתר, תאי הכבד ותאי רקמת השומן.



בקרה וויסות רמת הגלוקוז בדם האינסולין והגלוקאגון פועלים כאנטגוניסטים בוויסות רמת הגלוקוז בדם. בקרת הפרשת האינסולין נעשית באמצעות משוב שלילי. עלייה בריכוז האינסולין בדם מעכבת ישירות את הפרשתו מהלבלב. כמו גם, ירידה בריכוז הגלוקוז בדם, מפחיתה את הפרשת האינסולין מהלבלב.



בשילוב, ירידת רמת הגלוקוז בדם מגבירה את הפרשת הגלוקגון. הפרשת הגלוקגון גורמת לעלייה ברמת הגלוקוז בדם. עליה ברמת הגלוקוז בדם מגבירה את הפרשת האינסולין דבר המדכא את הפרשת הגלוקגון לדם.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה