האם צריכת חלבון מי גבינה משפרת רמת הסוכר בדם, HbA1c ואינסולין? קובי עזרא

האם צריכת חלבון מי גבינה משפרת רמת הסוכר בדם, HbA1c ומה לגבי הורמון אינסולין? שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית. 

השמנת יתר, דיסליפידמיה (שומנים בדם) אתרוגנית, יתר לחץ דם עורקי ותנגודת לאינסולין הם גורמי הסיכון החשובים ביותר למחלות לב וכלי דם (CVD). לעתים קרובות ישנו מקבץ של גורמי סיכון אלו בחולה אחד אשר נקרא אז תסמונת מטבולית. תסמונת מטבולית מגבירה את הסיכון לסוכרת סוג 2 [1].

ההערכה היא שלמעלה מ-20% מהמבוגרים במדינות המערב יש תסמונת מטבולית עם נטייה ברורה לעלייה [2, 3].

מחקרים רבים באוכלוסיות בריאות כמו גם בחולים דיווחו כי צריכה גבוהה יותר של מוצרי חלב מפחיתה את הסיכון לתסמונת מטבולית או לחלק מהמרכיבים של תסמונת מטבולית וסוכרת [4, 5].

תועד כי לרכיבים ספציפיים של מוצרי חלב, כולל סידן, מינרלים אחרים וחלבונים כגון חלבוני מי גבינה וקזאין [6], עשויים להיות השפעות חיוביות על גורמי סיכון אלו.

השפעות של חלבון מי גבינה על וויסות גליקמי וליפופרוטאינים בסרום, להלן סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של ניסויים קליניים מבוקרים אקראיים. 

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה זו נועדה להעריך את ההשפעות של חלבון מי גבינה על ליפופרוטאינים בסרום ועל המצב הגליקמי בחולים עם תסמונת מטבולית והפרעות נלוות.

תוצאות: עשרים ושניים מחקרים נבחרו להיכלל במטה-אנליזה הנ"ל. צריכת חלבון מי גבינה הביאה להפחתה משמעותית של HbA1c (WMD: -0.15; 95% CI: - 0.29, - 0.01) אינסולין (WMD: -0.94; 95% CI: - 1.68, - 0.21 מודל אינסולין משוער) התנגדות (HOMA-IR) (WMD: -0.20; 95% CI: - 0.36, - 0.05). ירידה משמעותית ברמות הטריגליצרידים (WMD: -17.12; 95% CI: - 26.52, - 7.72), כולסטרול כולל (WMD: -10.88; 95% CI -18.60, - 3.17), -8 רמות כולסטרול LDL (4MD. נמצאו גם 95% CI: − 16.59, − 0.36) ויחס כולסטרול/HDL-כולסטרול כולל (WMD: -0.26; 95% CI: − 0.41, − 0.10).

מסקנות המחקר: מטה-אנליזה הנ"ל מציעה שלתוספת עם חלבון מי גבינה הייתה השפעה מועילה על מספר אינדיקטורים לבקרה גליקמית ופרמטרים של שומנים בדם בחולים עם תסמונת מטבולית ומצבים קשורים אחרים.

מקורות: 

1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/14744958/

2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/14631330/

3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19494161/

4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18541585/

5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11966382/

6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16537954/

7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7504833/

אינסולין הסוכר בדם

הסויה והשפעתה על הסוכר בדם ורמות האינסולין

סוכרת השפעת צמח הסויה על רמות הסוכר בדם והאינסולין. אודות מחקרים שונים. 

סוכר בדם

נסקרו 7 מחקרים קליניים, אשר כללו 601 נשים לאחר גיל המעבר שנטלו תוסף סויה ו- 581 נשים לאחר גיל המעבר אשר נטלו פלסבו. מינון הסויה נע בין-    mg 40 ל-  mg160, וטווח המחקרים היה בין 3 חודשים לשנתיים.

לא נראו שינויים משמעותיים בין הקבוצות. אולם, כאשר השוו את הטווח הארוך יותר (מעל ל- 6 חודשים) בהשוואה לטווח הקצר יותר, נראה כי בקרב משתתפות, אשר נטלו תוסף סויה לזמן ארוך יותר, נצפו רמות נמוכות יותר של סוכר בדם. בנוסף נראה כי המינון הנמוך יותר (פחות מ-  mg100) היה יעיל יותר. 

אינסולין

נסקרו 7 מחקרים קליניים שבהן נטלו חלק 581 נשים לאחר גיל המעבר, אשר נטלו תוסף סויה ו- 561 נשים כקבוצת ביקורת. נצפתה ירידה משמעותית ברמות האינסולין בצום אצל אלה, אשר נטלו סויה. בהסתכלות מעמיקה יותר על הממצאים, נראה הבדל משמעותי ברמות האינסולין בצום בנשים בעלות משקל תקין או בעלות עודף משקל קל, בהשוואה לנשים עם משקל עודף חריג (BMI גדול מ 30). 

לסיכום, נראה כי תוסף של סויה במינון של פחות מ- 100 מ"ג, לטווח הקצר מ- 6 חודשים, יעיל בהפחתת משקל בנשים עם משקל תקין או משקל עודף קל.

בנוגע לרמות הסוכר בדם, מינון הנמוך מ- 100 מ"ג לדציליטר לטווח של יותר מ- 6 חודשים, הראה יעילות גדולה יותר. נמצא גם כי תוסף סויה מפחית את רמות האינסולין בצום ביעילות גבוהה יותר אצל נשים בעלות משקל תקין או השמנה קלה.

סוכרת | דיאבטיס מליטוס

 | דרכי טיפול ופעילות גופנית

סוגי סוכרת דרכי טיפול ומניעה | סוכרת מבוגרים