סוכרת טיפול טבעי

סוכרת טיפול טבעי

חומצת אלפא ליפואית, הינה תרכובת טבעית אשר ממלאת תפקיד חיוני בתגובות הביואנרגטיות במיטוכונדריה. חומצת אלפא ליפואית כרכיב נוגד חמצון לשימוש בכדי לצמצם את סיבוכי מחלת הסוכרת.

סוכרת הינה מחלה מטבולית בעלת פנים מרובים, בסוכרת ישנה עלייה בסטרס חמצוני שתורם לפתוגנזה של המחלה המתישה. לכן ישנן חקירות אודות השימוש בחומרים נוגדי חמצון (antioxidants) כגישה טיפולית משלימה בסוכרת.

בסקירה זו נסכם בקצרה את המאפיינים ביוכימיים הידועים של החומצה ליפואית ולאחר מכן דנו במנגנוני החמצון המעורבים בסיבוכי סוכרת ובמנגנונים שבאמצעותם חומצת אלפא ליפואית יכולה לשפר את התגובות הנ"ל. הממצאים של חלק מהניסויים הקליניים שבי יפואית הממשל נבדק בחולים סוכרתיים במהלך עשר שנים. נראה כי היתרון הברור של תוספת חומצה ליפואית הוא בחולים עם נוירופתיה סוכרתית.

חומצה ליפואית או α-ליפואית (ALA) מסונתזת ע"י אנזימים בצמחים ובבעלי חיים. התרכובת הינה תרכובת טבעית היות והיא ידוע גם בשם חומצת 1,2-dithiolane-3-pentanoic או חומצה thioctic.
מתוך: Busby R. W., Schelvis J. P. M., Yu D. S., Babcock G. T., Marletta M. A. (1999). Lipoic acid biosynthesis: LipA is an iron-sulphur protein. J. Am. Chem. Soc. 121, 4706–4707. doi: 10.1021/ja990134g.

פונקציה ביולוגית של חומצה אלפא ליפואית: בנוסף להיותה בעלת פעילות אנטי-אוקסידנטית, ייתכן גם שתוכל לחחדש את השפעתם של נוגדי חמצון אנדוגניים אחרים, כגון: ויטמינים C ו- E, ויש ביכולת נטרול רדיקלים חופשיים (Biewenga et al, 1997;. Bast וHaenen, 2003).
מתוך: Review The pharmacology of the antioxidant lipoic acid.
Biewenga GP, Haenen GR, Bast A
Gen Pharmacol. 1997 Sep; 29(3):315-31.

התחדשות נוגדי חמצון

כאשר מולקולה נוגדת חמצון מגיבה עם מולקולות רדיקלים חופשיים יציבים, המולקולה נוגדת החמצון עצמה הופכת להיות מחמצנת ומאבדת את ההיתרונות שלה עד שהיא מתמחזרת שוב. יש חומצה אלפא ליפואית כאמור ישנה את היכולת להפחית את תגובת החמצון של רכיבים נוגדי חמצון אחרים, כגון: ויטמין C ו- E, וגלוטטיון (glutathione).

חומצה אלפא ליפואית מעלה את רמות הגלוטטיון באמצעות יכולתה להגביר את ספיגת חומצת האמינו ציסטאין.
מתוך: Influence of alpha-lipoic acid on intracellular glutathione in vitro and in vivo.
Busse E, Zimmer G, Schopohl B, Kornhuber B
Arzneimittelforschung. 1992 Jun; 42(6):829-31.